עשר שנים בתל-אביב,
בין הירקון לאיילון ההווה הולך ומצהיב.
הרחובות שלנו מתעייפים לאטם,
העיר נלחמת על חייה ומקיזה דם.
שני מחזורים של חברים כבר נדדו,
במחוזות גבעתיים, מודיעין וברלין הם לנו אבדו.
את האחרון שעזב לא ראינו כבר מזמן,
כיבו כבר את האור, אבל אנחנו עוד כאן.
תל-אביב מתרחקת עם כל יום שעובר,
ואולי זה רק שאני שמעדיף לוותר.
מתקרבים לצומת נוסף של החלטה,
עוד טוויסט אחד בדרך פתלתלה.
תל-אביב, נשארה עוד מילה אחת של תודה,
על בלגן, מהומה, חיים ואהבה.
אני לא בטוח שנשוב וניפגש,
תמשיכי לחיות, כי את זה כל מה שיש.
(שיר שכתבתי לציון עשר שנות מגורים בתל-אביב)
